כלבים ונביחות - סיפור אישי וגם טיפ ...

הפיל'ה, רועה גרמנית מעורבת, איתי כבר שנים רבות.

ברוך השם, תיבת תהודה מרשימה יש לה...

וגם סף תגובה לגירוי נמוך למדי, בפשטות זה אומר שהפי נובחת ברגש ובעוצמה גם כאשר עלה נושר לאיטו מהעץ, או כשכלב נובח בקצה השני והמרוחק של הרחוב...

אני יודעת היטב, לנסיוני, שרבים הם האנשים אשר חווים תסכול רב מכלבם הנבחן.

קודם כל, על מנת לטפל בעניין, קודם כל חשוב להבין מהו הגורם המסוים אשר מעלה את הרגש והתגובה,

ובקצרה, מה "מפעיל" את הכלב.

לעתים אנחנו לא קולטים בעצמנו, בחושינו, משהו מסוים, אך תסמכו על כלבכם שחושיו לרוב חדים בהרבה מאוד מהחושים שלנו.

במקרה כמו אצל הפי שלי,

לצפות מכלבה שסף התגובה שלה לגירויים מסוימים הוא מאוד נמוך, להיות רגועה ושקטה כאשר מצאתי בחזית הבית, משול ל-לתת לחתול לשמור על השמנת.

זהו המזג הפנימי הטבעי, או לחלופין, הכלב לא נחשף מספיק לעולם החיצוני כאשר היה גור, וכמובן ישנה היתכנות של שתי הסיבות משולבות יחדיו.

פעולה אחת פשוטה, הגונה והוגנת ביותר לנסיוני, היא פשוט להרחיק את הכלב מאזור הגירוי, עד יעבור זעם.

בשבתות הפי כל כך מעוררת, מאחר ובזמן זה באופן יחסי, ישנה תנועה ערה של אנשים וכלבים רבים שחולפים על פניה וזה, במילים פשוטות - מטמטם אותה.

בזמנים שכאלה אני לרוב פשוט בוחרת להשאיר אותה בבית, שם היא נשארת רגועה לרוב, וכך גם הסביבה לא "זוכה" לשמוע את נביחותיה הרמות והבלתי פוסקות.

בתמונה - הפי קולטת ומאזינה לרעש של כלי טיס באויר.